Page 12 - gidon_bartal
P. 12
הבית של סבי, דניאל ברומל, בקלטובה ולידו מנסרת העצים שלו משפחתנו מצוי אי שם במאה החמש עשרה. יש רישום של משפחת ברומל שחיה בהולנד בשנת 1450 (לפני כ-600 שנה). הלן עקבה אחר הקשר הזה מאז ועד היום. מייד לאחר שקיבלתי את עץ המשפחה פנה אליי בחור מאנגליה שטען שהוא קרוב שלי, ואף הגיע לשריד כדי לפגוש אותי. לצערי, לא הצלחנו לשמר את הקשר. מספר שנים לאחר מכן ניהלתי את מפעל התעשייה שלנו "גמל", וטסתי לא מעט לארצות הברית. באחת מטיסותיי ביקשתי מסוכנת הנסיעות לשבץ בלוח הטיסות שלי נחיתה של מספר שעות בסנט לואיס. כך הצלחתי לפגוש את הלן רוזנברג, שגרה בעיר זו ובאה לפגוש אותי בשדה התעופה. היא באה מצוידת בשלט גדול BRUML. הבנתי שאינני הקרוב הראשון שהיא פוגשת בשדה התעופה. היה לנו מפגש מרגש של כמה שעות, ולאחר מכן שמרנו על קשר טלפוני. אילן היוחסין הכניס בי מוטיבציה לבדוק את ההיסטוריה של אבא, וגיליתי שסבו וסבתו של אבי התגוררו בכפר קטן בשם דרוסלאו, קרוב למינכן. באחת מהנסיעות שלי ושל חוה הגענו למינכן, ומשם נסענו לדרוסלאו כדי למצוא את הקברים של משפחת ברומל מהמאה התשע עשרה. נעזרנו במקומיים כדי להגיע לבית הקברות היהודי של הכפר וגילינו שהוא מוזנח ומלא בעשבייה ובסרפדים. לאחר חיפוש ממושך מצאנו קבוצת קברים של משפחת ברומל ואפילו היה שם כיתוב בעברית. הבאתי עימי את עץ המשפחה ופתחתי אותו מול הקבר כדי לוודא שאני רואה את השם הנכון, BRUML, וזה היה רגע מרגש במיוחד. מדרוסלאו המשכנו לעיר קלטובה, עיר גדולה בת כמאה אלף תושבים. סבי ואבי נולדו בעיר זו, אך לא היו לנו פרטים מדויקים, מלבד תמונה של המנסרה וטחנת הקמח. לפי התמונה שמופיעה בעץ היוחסין שלי מצאנו את פסי הרכבת בקלטובה, אבל המנסרה לא הייתה. פגשנו אדם מבוגר, הראינו לו את התמונה ובשפה-לא שפה הוא הסביר לנו שהגרמנים השמידו את הכול. 11 גדעון ברטל סיפור חיי
