Page 9 - gidon_bartal
P. 9
אני ואימא תעודה של אימא שלי מפולין חברה טובה של אימא מפולין. עקב חברות זו הצטרפה אימי לגרעין השומר הצעיר שהקים את קיבוץ עין שמר. בתקופת התיכון בסאנוק היו לאימא שלוש חברות קרובות במיוחד: נעמי ברגר, צפורה בן חיים ורבקה גורפיין, ואיתן היא שמרה על קשר עד יום מותהּ. אימא הייתה אומרת תמיד: "בני עיר אצלנו, הפולנים, זה כמו אחים ואחיות." חלומה של אימא היה להגיע לארץ ישראל ולעבוד בחקלאות. כדי לעשות זאת בצורה הטובה ביותר היה עליה ללמוד חקלאות, לכן רשם אותה סבי ישראל, שהיה יהודי אמיד, לאוניברסיטה בוורשה, בירת פולין, ללימודי חקלאות למשך שלוש שנים. רק לאחר שסיימה את הלימודים באוניברסיטה, בשנת 1930, עלתה לארץ, לקיבוץ עין שמר. כשאימא הגיעה לעין שמר היא רצתה לעבוד במטע. בתקופה זו היה מקובל בקיבוץ שלפני תחילת העבודה במטע יש לעבור הכשרה אצל נוטע בעל ניסיון, לכן היא נשלחה לקיבוץ שריד להתמחות בענף המטעים אצל בחור בשם ראובן ברומל, שלימים יהיה בעלה ואבא שלי. לאחר מספר שנים בארץ התרופף הקשר של אימי עם בני משפחתה בפולין, שהרי היא בקיבוץ והם ממשיכים בחייהם המסורתיים בגלות. כשסבי ביקש ממנה תמונה שלי כשנולדתי, היא סירבה לשלוח לו. על כך לא סלחה לעצמה עד סוף ימיה. את זאת סיפרה לי אימי בשיחות ארוכות שהיו לנו בשנים האחרונות של חייה בבית הבריאות בקיבוץ. 8
