Page 107 - gidon_bartal
P. 107
והמעקב אחר המסלול הוא בעזרת צ'יפ אלקטרוני. אורך מסלול הניווט נקבע לפי גילאים. הניווטים מתקיימים במקומות שונים בארץ, שבעה עד עשרה ניווטים בשנה מהסתיו עד האביב, כשמזג האוויר מאפשר. מאחר שאי אפשר לנווט בקיץ בארץ עקב החום, נהגנו לטוס עם חברי מועדון ניווט עמק יזרעאל למחנות ניווט באירופה, ובכל נסיעה שילבנו גם טיול באירופה. במשך הזמן חוה הצטרפה אלי לניווטים והיא מאד נהנית מספורט זה. לרוב אנחנו מנווטים ביחד וזו חוויה נהדרת. עד היום אני ממשיך לנווט. באליפות איגוד הניווט הישראלי בשנת 2021 היה לי הכבוד לזכות במדליה במקום הראשון באליפות לגיל הזהב שהתקיימה במשך יומיים באזור אלון הגליל ומגידו. הנכד שלי, עידו, ממשיך את המסורת שלי. בניווטיו הראשונים הוא היה נשבר באמצע, אך בהמשך הוא השתפר ונהיה טוב ממני וזכה במדליות רבות, ואני גאה בו על כך מאוד. מגפת הקורונה הקורונה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, אסון טבע של ממש. הסתגרנו בבתים בלי יכולת לצאת מהבית ולהתראות עם משפחה וחברים. למזלנו בשריד היה אפשר לצאת מעט ולהסתובב. את ליל הסדר של 2020 בילינו חוה ואני לבדנו, וחגגנו עם המשפחה המצומצמת באמצעות הזום. התקופה הזו שבה היינו סגורים בבית הייתה קשה מאוד, במיוחד בימים שבהם שהינו בחיפה ופחדנו להסתובב ברחובות. עבורנו, שנהגנו לטייל ולבלות, היו הימים האלה קשים. ביוםהולדתהשלשי ִשלשלנולהמתנהממרפסתהקומההשנייהבאמצעותחבל.בתקופהזוהגיעוהנכדיםלביקורבדשא שלנו, ואנחנו ראינו אותם ושוחחנו איתם מרחוק, מהמרפסת, וכל מה שרצינו היה לעבור את התקופה בשלום. בפסח בשנה שלאחר מכן, כבר חגגנו יחד עם המשפחה. ניר, בנה של חוה, הביא לנו לארוחת הסדר את מזכיר שגרירות מצרים בישראל עם אשתו ושני ילדיו הקטנים. הסדר היה ארוך במיוחד מכיוון שלאחר כל קטע קריאה היה צריך לתרגמו גם לאנגלית אבל היתה אוירה טובה. לאחר שקיבלנו את החיסון חזרנו לנפוש ברחבי הארץ מפני שאי אפשר היה לטוס לחו"ל. אחת המתנות היפות שקיבלנו מהבן של חוה היה פאזל 1000 חלקים, והתחלנו לעבוד עליו החל מחג הפסח הראשון. הכנתי משטח עץ מיוחד (70*40 ס"מ) ובהתחלה עבדנו קשה מאוד ויצרנו את המסגרת, ולאחר מכן התחלנו למלא אותה, אך הקורונה נגמרה לפני שסיימנו את הפאזל והוא עדיין מחכה להשלמה. 106
