Page 35 - gidon_bartal
P. 35
חזר להאזין לנו. רס"ר ותיק מבסיס חיל האוויר ברמת דוד נדרש לעבור את הקורס כדי להיות קצין, והיה חניך בקורס שלנו. כל פעם שהתבקשנו לזהות את מקומנו במפה הוא היה שם את כף ידו הגדולה על המפה ואומר: "אנחנו כאן", וכמובן שצדק תמיד. המדריכים סלחו לו עקב גילו המבוגר. בכל בוקר היינו חייבים להשאיר מיטה מסודרת. אחד החיילים, שלא כאן המקום להזכיר את שמו, העדיף לישון על הרצפה ולהשאיר את המיטה מסודרת כדי להרוויח עוד כמה דקות שינה. בצריפין עשינו קורס חילי ולמדנו את מקצוע התותחנות במשך כחצי שנה. בתקופה זו היינו חוזרים לבסיס במוצאי שבת ברכבת. סוניה, אימא של אבי, הייתה מכינה לנו סנדוויצ'ים מחלה טובה ובתוכה עוף. היא עבדה במטבח ילדים והייתה "קרובה לצלחת", וכך הצליחה להשיג את העוף. עד היום אני זוכר את הסנדוויצ'ים האלה, מעשי ידיה של סוניה. מבצעקדש | אוקטובר1956 בתקופה זו הייתה קואליציה בין צרפת, אנגליה וישראל שהוקמה כדי לכבוש את סיני ולשחרר את התעלה מידי המצרים. לפני המבצע בסיני הייתה ישראל בתקופה של מתיחות עם ירדן. אני הייתי כבר קצין בגדוד ופיקדתי על סוללה של ארבעה תותחים. באותה תקופה היינו בירושלים ופרסנו שם את התותחים כדי לבלבל את האויב, שלא יחשוב שישראל הולכת לתקוף בסיני. באחד הימים קיבלנו פקודה לצאת באופן דחוף מירושלים לכיוון סיני. הגענו לאזור בקרבת אבו עגילה, והצבנו שם את התותחים שלנו. התותחים יורים לטווח של 17-10 קילומטר ותמיד נמצאו מאחור, והאויב נמצא 17-10 ק"מ קדימה. כישלון ההתקפה על אום-כתף הסוללה שלנו כללה ארבעה תותחים נגררים עם קנה בקוטר של 155 מ"מ, ופגזים במשקל של 45 ק"ג כל אחד. תפקידנו היה לסייע לחטיבת רגלים מספר 10 ולכבוש את מוצבי אום-כתף. בתאריך ה- 30.10.56 פרסנו את הסוללה שלנו לא רחוק מהגבול הישראלי, כ-15 ק"מ מזרחה מאום-כתף. בשעות הצוהריים עלה קצין הקישור הארטילרי, שלמה גודלביץ', לתצפית מול אום-כתף וטיווח את תותחי הסוללה למטרה. תוך טיווח קצר הגענו לפגיעה במרכז המוצבים, וכך ידענו שעוד באור היום היינו מטווחים על המטרה. עם רדת הלילה עלתה חטיבה 10 על אוטובוסים שהיו אמורים להסיעם עד למרחק של 2-1 ק"מ מהמוצב, שהיה פרוס משני 34
