Page 54 - gidon_bartal

קדנציה שנייה הייתה זו תקופה קצרה בתפקיד. בתקופה זו המשכתי בעיקר את מה שהתחיל יוסי שיין, ולאחר כשנה וחצי העברתי את ריכוז המשק למאיר לבנה. קדנציה שלישית מקדנציה זו אני זוכר במיוחד שלושה פרויקטים: 1. מכון החליבה - פעם שנייה ששיפרתי את מכון החליבה ברפת בשריד. הפעם, לאחר שהקרוסלה עבדה 25 שנה, החלפנו אותה למכון שדרת דג, שמשפר ומייעל את החליבה, ומאפשר להגדיל את מספר הפרות הנחלבות. 2. שכונה קהילתית - בסוף שנות התשעים התחיל המהלך של הרחבות בקיבוצים. אסיפת הקיבוץ הייתה צריכה לאשר את הקמת ההרחבה בשריד. כאשר הצגתי את ההצעה שעליה הקיבוץ היה אמור להחליט, היו בה מספר פרטים לא ברורים. אמרתי לחברים שאכן, ברור לי שיש מספר פרטים שאינם ברורים, אך כל איחור בקבלת ההחלטה יגרום נזק לקיבוץ. בפועל, בשריד כל מגרש בהרחבה הוא חצי דונם. קיבוץ גניגר הקרוב אלינו אישר את ההרחבה שנה לאחר מכן, וכל מגרש אצלו הוא 1/3 דונם בלבד. מההרחבה נהנים עד היום בקיבוץ, ומי יודע איך היה הקיבוץ נראה היום בלעדיה. 3. שריד על הדרך (הקמה ותפעול) - מרכז מסחרי קטן שנמצא כקילומטר וחצי מקיבוץ שריד שכיום יש בו תחנת דלק, חנויות מסחריות ומסעדות. כאשר נכנסתי לתפקיד מרכז המשק בשנת 1996, לאחר שחזרתי מקרן השומר הצעיר, התחלתי לטפל בהקמה של מרכז זה שאת הרישיון להקמתו קיבלנו כבר בשנות ה-80. לקחתי את המרכז הזה כפרויקט והתחלנו בבנייתו. חברת הדלק סונול נתנה לנו את רוב המימון להקמת המרכז, שבנייתו הושלמה במשך כשנה וחצי. אחת הבעיות שנתקלנו בהן הייתה שהמרכז המסחרי היה בסמוך לעיר התנ״כית שריד (תל שדוד). נדרשו לכך אישורים מיוחדים מרשות העתיקות. במהלך החפירות ליסודות המבנה גילינו שלד אדם שהיה באמצע השטח שנחפר. עצרנו את העבודות והתלבטנו כיצד להמשיך בעבודה. לבסוף החלטנו יחד עם רשות העתיקות שנשאיר את השטח כפי שהוא, מה שנקרא "הטמנה לדורות". מובן שזה חייב אותנו להגביה את כל הפרויקט במטר אחד ויותר, וכך יכולנו להמשיך לעבוד. לאחר שסיימנו את הפרויקט המשכתי במשך מספר שנים לנהל ולתפעל אותו. בתחילה עם חנות נוחות גדולה בניהולה של רעיה קליין ובית קפה בניהול שלנו. לאחר מספר שנים השכרנו את חנות הנוחות לחברת מניה, שהקימה שם חנות בשר גדולה ששירתה את כל העמק וגם את הקפה השכרנו לגורם חיצוני. בהמשך, הכנסנו שותף לשריד על הדרך ובזה הסתיים הפרק שלי בשריד על הדרך. 53 גדעון ברטל סיפור חיי