Page 53 - gidon_bartal

סיפור נוסף היה עם חבר קיבוץ, עמיקם בן יוסף, שאהב מאוד כדורעף. הוא ביקש ממני לבנות בקיבוץ מגרש כדורעף חופים אך הקיבוץ סער וגעש כי אישרתי וביצעתי את הבנייה ללא אישור האספה. סיור חקלאי בארה"ב במהלך כהונתי כמרכז משק יצאתי לסיור לימודי בארצות הברית למשך כחודשיים וזאב צחר החליף אותי בריכוז המשק. אלה הנסיבות שהביאו לסיור: רוב החיטה שנצרכת בארץ עד היום מיובאת מארה"ב. כדי לעודד את ייצור החיטה המקומית הבטיח משרד החקלאות סיור לימודי בארה"ב לחקלאי שיצליח להגיע ליבול של 700 ק"ג חיטה לדונם בשטח של 50 דונם לפחות. בתור מרכז פלחה התגייסתי למשימה: בחרתי שטח טוב מאוד במדרון מתון כדי שלא יסבול מעודפי מים בחלקה ח' שהאדמה בה הייתה פורייה מאוד. הכנו את השטח היטב ואת הזריעה ביצענו בצורת שתי וערב, כי רציתי שהזרעים יהיו מפוזרים יותר אחיד בשטח, לכן זרעתי אותם שתי וערב. הסתיו באותה עונה היה גשום במידה טובה, לכן הנביטה הייתה מלאה. כשקצרנו את היבול הוא הגיע ל-782 קילו לדונם, שיא של כל הזמנים. (בשנות ה-30, כאשר קיבוץ שריד עלה על הקרקע, היבול היה 100 ק"ג חיטה לדונם) וכך זכיתי למקום הראשון בתחרות של משרד החקלאות, וחצי שנה אחר כך היה טקס גדול מאוד בשריד: הגיע שר החקלאות וכל הפלחים מהאזור וקיבלתי גביע ותעודה וכמובן, את הסיור הלימודי המובטח למשך חודש בארה"ב. קיבלנו 700 דולר שאיתם היה עלינו לקנות כרטיס טיסה הלוך וחזור ולהסתדר. את הסיור עשיתי יחד עם יורם שטיינברג משריד שזכה בהגרלה שהוכרזה על ידי היצרן ג'ון דיר. את הימים הראשונים בילינו בוושינגטון שם תיאמו עבורנו את המסלולים והפגישות. הגידולים העיקריים שלמדנו עליהם בסיור היו כותנה וחיטה. הסיור היה בכל רחבי ארצות הברית, החל מטנסי וטקסס בדרום, קליפורניה במערב, וושינגטון בצפון, קנזס במרכז וכו'. נפגשנו עם מומחים וחוקרים באוניברסיטה, חלק מהם חקלאים ממש שנסענו איתם בשדות וראינו כיצד הם מעבדים את השדות. לא אשכח את המדריך החקלאי שנסענו איתו בטקסס, שהחזיק בין הברכיים בקבוק קולה ריק וקלע לתוכו טבק שלעס במהלך הנסיעה. לחקלאים בסיור היו מערכות מתקדמות יותר של השקיה ושיטות דישון, ואנחנו למדנו עליהן בעניין. ישנו בבתי מלון זולים ביותר כי הכסף שקיבלנו היה מועט. בזמן שנותר לאחר הסיורים, אהבנו לבלות בחוץ בפארקים. לאחר שהסיור הסתיים נעמי הצטרפה אליי והמשכנו לטייל עוד כשבועיים מחוף אל חוף. 52