Page 68 - gidon_bartal
P. 68
חתול. להקיש על המקשים מהר וחזק". כאשר התקדמה עינת בנגינה קנינו לה פסנתר ממשפחה ירושלמית. העמסנו אותו על הטרנזיט בעזרת סבל מומחה בהובלת פסנתרים, שלהפתעתי סחב את הפסנתר על הגב מהקומה השנייה ישר לטרנזיט. בשריד היה קשה מאוד להעבירו בחדר המדרגות הצפוף שלנו לקומה השנייה. עשיתי תחילה מודל מקרטון לפי מידות הפסנתר, ועליו למדתי ותכננתי איך בדיוק לסחוב את הפסנתר ולהעלותו במדרגות. בעזרת כמה חברים העלינו את הפסנתר לחדרנו. עד היום הפסנתר נמצא אצל עינת בשמשית. היא אוהבת לנגן בו, וכיום משתתפת בהרכב נגנים שמנגן בעיקר ג'אז, ואני נהנה לראותה בהופעות שאני מוזמן אליהן. עינת ואנלי לעינת היה קשר מיוחד עם אנלי, אימהּ של נעמי. עינת העריצה את הסדר וה"יקיות" של אנלי. אני זוכר אותה אומרת לי: "אבא, תשים לב איך סבתא שמה על שולחן האוכל בשכבה הראשונה בד ֶל ֶבד עבה כדי שהשולחן שעשוי מעץ תיק לא יישרט, ועליו מפה לבנה ליופי וחגיגיות". עינת אהבה מאוד לעזור לאנלי לנקות אבק בדירה, לנקות קורי עכביש מהפינות ומהתקרה, ובכל הפעולות הקשורות לסדר וניקיון בבית. השכנים של אנלי והרי בביתם ברחוב הטייסים היו אופירה ויצחק נבון. היחסים היו קרובים. לאחר שיצחק נבון נבחר כנשיא הוא הזמין את הרי ואנלי למשכן הנשיא ואנחנו וילדינו באנו יחד איתם. זו הייתה חוויה מרגשת, בעיקר לילדים. הנשיא נבון לוחץ ידיים לעינת וירדן הופתענו לראות חדר מקושט בבלונים 67 גדעון ברטל סיפור חיי
